בס"ד
אני אוהב לשמוע פודקאסטים, מכל הסוגים, בכל הנושאים. לפעמים הנושא מתיש ואני מעביר תוך כמה דקות ולפעמים אני נשאב לתוך הנושא, לפעמים הוא לא יחדש לי כלום ולפעמים נפתח לי עולם חדש.והכי אני אוהב לשמוע על נושאים שבהם אני לא מבין כלום... גם כשאני ברכב, אני מעביר בין תחנות ונעצר לפעמים איפה שיש שיר שלא הכרתי והשבוע נעצרתי בתחנת רדיו שבה רב דיבר על נושאים תורניים.
אני איש מאמין אבל לא דתי וכמנהל מוצר חפרן, אני חוקר את הנושא,מעביר סביבו הדרכות כבר שנים ומחפש הקבלות לתחום שלי בכל תחום אחר כדי להשתפר...
להתחיל מבראשית:
כולנו מכירים את ספר בראשית שבו מתוארת בריאת העולם.
ביום הראשון - ברא את האור והחושך.
ביום השני - ברא את השמיים והמים.
יום השלישי - היבשה ליבשה להבדיל בין ה"ימים".
יום הרביעי - ברא את המאורות: השמש, הירח והכוכבים.
יום החמישי - ברא את החיות הימיות ואת עופות השמיים.
יום השישי - ברא את החיות הארציות ולבסוף, ברא את האדם.
ביום השביעי - שבת מכל מלאכתו שעשה.
מה העניין?
א. תהליך: על פי המאמינים, אלוקים הוא כל יכול ובכל זאת הוא לא בורא את כל העולם ביום אחד אלא בשישה ימים.
ב. מדידה: שש פעמים אלוקים יוצר דבר, בוחן אותו ומכריז "וירא אלהים כי טוב" ורק אז ממשיך ליום הבא לברוא דבר נוסף.
ג. משך: ביום שני לא הכריז כי טוב, לטענת הפרשנים הסיבה היא שלא סיים את מלאכתו ולכן בשלישי הכריז פעמיים כי טוב.
ד. ה MVP המושלם: רק בפעם השביעית (ביום השישי) בסיום כל עבודת הבריאה הוא מכריז כי "טוב מאוד" - מקור
שאלו את עצמם רבנים, האם באמת אלוקים צריך לברוא ולעצור ואז לבחון ולשאול את עצמו האם זה "טוב" לפני שהוא ממשיך? הוא אלוקים, הוא בטח יודע שזה טוב עוד לפני שברא. על כך עונים הפוסקים כי דרוש זמן כדי לדעת, גם אלוקים צריך זמן ללמוד ולבחון האם הטוב הופרד מהרע, האור מהחושך השמים מהמים וכו'.
עוד טוענים הפוסקים ש"טוב" זה מספיק לאותו הרגע במהלך ששת ימי הבריאה ורק אחרי שסיים את כל מלאכת הבריאה הוא מכריז "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד". כלומר קודם זה היה מספק את הדעת אבל עכשיו זה מושלם.
אבל זה בלוג על ניהול מוצר, מה עכשיו עם סיפורי בריאה?
בנובמבר הקרוב אני סוגר 20 שנים במקצוע ניהול מוצר. עבדתי כשכיר ועצמאי בחברות רבות, ייעצתי לסטארטאפים של אדם אחד ועד לחברות ענק של עשרות אלפי עובדים, למוסדות ציבוריים ואפילו לצבא ארצות הברית.
דבר אחד משותף לכל היזמים והמנהלים שהכרתי: הקושי להגדיר "מה זה מספיק". MVP הוא מונח חמקמק, הוא מבקש להגדיר את ה Minimum Viable Product - מהו המינימום שנותן ערך למשתמשים.מינימום כזה יכול להיות כל כך קטן שהוא מתאים רק לאדם אחד או חברה אחת בעולם, וגם הוא אפילו לא צריך לשלם עליו אלא רק להניח שיש בו ערך כלשהו נכון לרגע זה.
חברות רבות משקיעות אנרגיות ומשאבים רבים להביא מוצר "מעולה" לשולחן, הלב רחב והכוונות טובות, אבל הדרך קשה וההצלחה לא מובטחת. להביא מוצר מלא ומעולה לשולחן יכול ליצור יותר בעיות מאשר פתרונות והצלחות, חוסר פוקוס בלקוח הראשוני (Early adopter), בזבוז משאבים, דחיה משמעותית בעלייה לאוויר ובעיקר דחיית השלב הכי חשוב בניהול המוצר: להפגיש את המוצר עם הלקוח מהר ככל האפשר כדי לוודא שהוא נותן ערך.
מונח נוסף שיש בעולמנו הוא MMF, והוא בא להגדיר מצב שבו אנחנו רוצים לתרום למוצר את התרומה הקטנה ביותר Minimum Marketable Feature - הוא מתמקד יותר בהצעת הערך ובשיווקיות של תכונה בודדת או קבוצת תכונות ולא במוצר כולו. כלומר לוקח את ה MVP ומפרק אותו לעוד חלקים.ההקבלה לסיפור הבריאה של MMF היא לבדוק שכל יום בריאה הוא "טוב" ולבסוף MVP הוא כדי לוודא שכל המוצר מספיק טוב למשתמש הראשון שישתמש בו.
ומונח שלישי משתמשים בו בניהול הפיתוח הטכנולוגי הוא ספרינט, אינטרוואל זמן קצר וקבוע שבו מודדים את ההספק וההצלחה שלנו לעמוד ביעדי היציאה. במקרה של סיפור הבריאה ביום שני לא סיים את מלאכתו ולכן לא הכריז "כי טוב" ורק ביום שלישי סיים את המלאכה של שני ושלישי ולכן הכריז "פעמיים כי טוב". הספרינט לא מתארך לעולם, היום/השבוע/הספרינט מסתיים תמיד בזמן והמשימה יכולה להתארך.
לסיכום יזמים, מנהלים בכלל ומנהלי מוצר בפרט הם לא אלוקים
זה נכון. אבל גם לאלוקים הכל יכול היתה את ה"סבלנות" לברוא עולם בחתיכות קטנות.ליצור ערך בעולם, לעצור, למדוד, לוודא שטוב - גם אם אין עדיין "לקוח" אמיתי.ושוב ליצור ערך נוסף בעולם, לעצור, למדוד, לוודא שוב שטוב.ואחרי שיש מוצר מספק (MVP) אפשר להציג אותו ללקוח ראשון בידיעה שיש לו ערך עבורו.
אנחנו לא אלוקים.
כך זה עובד:
הזמן שלנו קצר והמשאבים שלנו מוגבלים
אנחנו תמיד מתחילים מלהגדיר את יעדי המוצר > ואז את ה MVP הקטן ביותר.
אנחנו ננסה "לשבור" את תוכנית הפיתוח לרכיבי MMF ולתעדף אותם לפי סדר החשיבות.
בכל ספרינט נכניס את האפיקים/סטוריז לפיתוח לפי הסדר עד שהספרינט מלא (הספרינט לא מתארך המשימה נמשכת).
נעשה צעד קטן שמביא שינוי / ערך ומיד נבדוק "כי טוב".
בהשלמת כל הרכיבים שהוגדרו כ MVP נמדוד את הערך שנתן המוצר למשתמש.
לא בטוחים איך להגדיר את ה MVP שלכם, איך לחלק ל MMF, לנהל ספרינטים יעילים, להגדיר מדדים? בשביל זה אני פה, זמין לכם לייעוץ והכשרות בנושא.
*אה כן: וביום שבת תנוחו מכל מלאכתכם! גם לאלוקים מגיע Work Life Balance ולתת למוח לנוח זה גם זה חשוב.
מקורות: ויקי טקסט | כיפה | YBM | תורת עציון
Comments