האם יש לנו מנהלי המוצר ומנהלים בארגונים טכנולוגיים מה ללמוד מתהליך ההפקה של סרטים ותוכנית טלוויזיה?
אני חושב שכן.
בואו נדבר לרגע על תהליך הפקת סרטים ותוכניות טלוויזיה ועל בעלי התפקידים העיקריים בתעשייה: (זוהי רשימה חלקית בלבד לצורך המחשה)
כתיבת תסריט - לרוב, תסריטים נכתבים על ידי תסריטאים, לעיתים הבמאי הוא בעצמו התסריטאי. לפעמים אדם אחד כותב את הסיפור והתסריטאי הופך את הסיפור למבנה של סצנות, דיאלוגים וסיפור בפורמט קולנועי.
הפקה - המפיק או חברת ההפקה היא בעלת הממון, הפרויקט כולו שייך באופן מסחרי לחברת ההפקה (לא לבמאי ולא לאף אחד אחר בהפקה), חברת ההפקה היא ששוכרת את השירותים של כל האחרים, היא שוכרת את הבמאי (יתואר בהמשך) והיא זאת שמשקיעה את הכסף (לעיתים עם שותפים נוספים), ולמרות שהיא לא הגורם המכריע האומנותי בתהליך, יש לה את היכולת לעצב את התוצר הסופי באופן עקיף אך משמעותי.
במאי - הוא האיש המרכזי בתהליך ההפקה, משלב התכנון ועד לתוצר הסופי, הפיכת התסריט לפירוט מדויק של רעיונותיו היצירתיים עד ליצירת חיים על המסך הגדול. הוא מנהיג הצוות היצירתי ומתאים את הרעיונות לשפה קולנועית ולסגנון הסרט. הבמאי מחזיק בחזון הסרט ומשמש כמנחה עבור השחקנים ושאר חברי הצוות. אם נקביל את ההפקה כבעלים של המסעדה אז הבמאי הוא השף, אפשר לפטר אותו אבל הוא מחליט על הרעיון והביצוע של המנות.
עוזר במאי - הוא גורם המתכנן ומבצע את ניהול הסצנות במובן התפעולי וניהול הצוותים השונים. אחראי על ארגון סך האילוצים בפרויקט (לוקיישנים שחקנים וכו') כדי לייצר את תוכנית הצילומים המטיבה והיעילה ביותר, אחראי על תכנון תזמון הצילומים, תכנון התסריט לפי סדר, תיאום עם השחקנים ועם חברי הצוות, ניהול התוכנית הזמנים של הצילומים, עוזר הבמאי נחשב לסוג של כור המידע ומפתח תקשורת בין הבמאי ושאר חברי הצוות הטכני והיצירתי.
עורך - הוא האדם שמארגן את החומרים שצולמו כך שיצרו את הסיפור הסופי של הסרט. ביחד עם הבמאי ובהוראתו הוא בוחר את הסצנות הטובות ביותר, מתאים את הזמנים והקצב.
שחקנים - תפקידם המרכזי הוא לתת חיים לדמויות ולהפוך אותן למעניינות בעיני הצופים.
השחקנים נדרשים להבין את התפקיד שאותו הם מגלמים ולבנות את הדמויות בצורה עקבית ומשכנעת. הם עובדים עם קולם, תנועת הגוף וביטוי הפנים כדי להעביר את הרגשות, הרעיונות והמסרים של הדמויות בצורה מובנת וקולעת.
תהליך ההפקה מתחלק ל 3 חלקים עיקריים
שלב 1: תכנון (Pre-Production) - צוות ההפקה והיוזמים מתחילים לעבוד יחד על קביעת הפרטים העיקריים. הם בוחנים את הרעיונות, מתכננים את הסיפור, מכתיבים תסריט ומתאמים את התקציב ואת משאבי ההפקה הנדרשים. בשלב זה נקבעים גם מיקומים, תקופת הצילומים ולוח הזמנים הכללי של הפרויקט, מגייסים את הצוותים שיראו על המסך וגם את כל אלה שלא נראים.
שלב 2: ייצור וצילום (Production) - בשלב זה, התכנון יוצא לפועל ומתחיל תהליך הצילום. צוות ההפקה מקבל את התסריט ומתחיל וגוזר ממנו משמעויות לביצוע. צוות ההפקה והשחקנים מתכנסים במיקומי הצילום לפי התכנון, מתרגל את הסצנות ומצלם אותן. במקרה של סרט אנימטיבי בשלב הזה מבוצע העיצוב/ציור/אנימציה.
שלב 3: עריכה והשלמה (Post-Production) - לאחר שצילומי הסרט הושלמו, החומרים מועברים לשלב העריכה וההשלמה. בשלב זה צוות העריכה ביחד עם הבמאי סוקרים את הקטעים שצולמו ובוחרים את הטובים ביותר מתוך התרחישים המקוריים. בעוד שהצילומים ה"חיים" הסתיימו יש לצוות העריכה יכולות מסוימות להשפיע על העיצוב, להתאים, ולערוך רכיבים מסוימים על מנת ליצור את התמונה והסאונד הסופיים של הסרט. לעיתים נדרשים צילומים נוספים או השלמות הקלטות סאונד.
(שי בסט צילומים רגע לפני שהיא תקרא: "שקט על הסט, רול קאמרה, אקשן!")
מה אנחנו מנהלי המוצר ואנשי הטכנולוגיה יכולים ללמוד מהתעשייה הזו?
כשיעדי המוצר פוגשים את יעדי החברה - ללא חברת הפקה, אין תקציב, ללא תקציב אין סרט. בעולם התוכנה רבים מתחילים את התהליך בהנחה שהמוצר העתידי יכבוש את העולם, בעוד שאופטימיות היא דבר חשוב וקסום, המציאות מוכיחה אחרת. לפי מרבית הערכות 90% מחברות התוכנה בישראל יקרסו בתוך 3 שנים. לפי הערכות נוספות 70% מהפיתוחים בעולם יהיו ללא שימוש משמעותי. כך גם בתעשיית הקולנוע והטלויזיה. לא כל הסרטים זוכים להצלחה, לא כל סרט הוא שובר הקופות הבא. חברות ההפקה לעיתים רבות מכוונות לשם אבל אין נוסחה שמנצחת תמיד. חברות תוכנת ממש כמו חברות הפקה הן לרוב ארגון למטרת רווח - הדרך הטובה ביותר להרוויח מסדרת טלויזיה ישראלית היא למכור אותה לאחת מענקיות הטלויזיה (טפליקס, אפל כו') - ממש כמו למכור חברה ולעשות אקזיט. גם אם הרעיון מאחרי הסרט או הרעיון המוצרי מדהים, ללא הצדקה כלכלית - אין לחברה עתיד וזכות קיום. מנהלי מוצר ומפתחים לא עובדים בחינם, אם לא לקוחות לא יצביעו ברגליים (או באצבעות) ולא יהיה למוצר משתמשים (משלמים) הוא לא יוכל להמשיך להתקיים.
מחקר משתמשים ו MVP - בקולנוע כמעט ולא אפשרי לייצר "MVP", הצופים (המשתמשים) מצפים לסרט מלא וכבר בגרסתו הראשונה הוא חייב להיות מושלם, מעניין, מרתק, מרגש - אחרת הוא עלול להכשל. לעיתים כדי לקבל תמיכה בסרט או הסדרה מצלמים פיילוט של פרק ראשון או כמה דקות של הסרט. לעיתים כבר בשלב ההפקה משחררים טריילר כדי "לחמם" את התעשייה ולהגדיל את הציפיה. יחד עם זאת, לא כל הסרטים נועדו לכל האנשים, אני לא אוהב סרטי אימה אבל מאוד אוהב מותחנים פסיכולוגיים - חברות ההפקה יחפשו תסריטים (רעיונות למוצרים) שיוכלו לקלוע לטעמם של צופים רבים ככל שניתן, כי אלו מרווחים ממכירת הסרט לבתי הקולנוע ולחברות השידור. ניהול ותכנון מוקדם - חברות ההפקה מעוניינות לצמצם בעלויות ההפקה ככל שניתן. לכן עוזר הבמאי שהוא מקביל באופן מסויים ל Scrum master ביחד עם מנהל פרויקטים בתעשיה שלנו מבצע ניתוח קפדני של התסריט מראש, בניסיון להפוך את הסצינות הנדרשות לתוכנית עבודה מסודרת כך שכל הצילומים במיקום מסויים יערכו במקובץ וכל הסצינות שדורשות שחקן מסויים יצולמו ברצף. ככל שעוזר הבמאי יעשה את תפקידו באופן מקצועי, לא יהיה צורך בצילומי השלמה שיעלו כסף רב וידרשו מהצוות שכבר עובד על פרויקטים אחרים להגיע לעבודה נוספת (מרבית הצוות מקבל שכר לפי יום צילום מלא ולא שעתית).
באגים? - לעיתים בזמן העריכה מגלים חוסר דיוק או בעיה בסצינה שצולמה, לכן בתהליך הצילום מצלמים כל סצינה מספר פעמים, ממספר זוויות, כדי שלאחר מכן יהיה ניתן לבחור את הטובה ביותר. מזכיר לכם משהו? לי זה קצת נשמע כמו A/B test. אם כבר הצוות מוכן ליום צילום עדיף לצלם עוד כמה פעמים את הסצינה כדי שבזמן העריכה יהיו האופציות הטובות ביותר. יתכן ובהצגת הפיילוט לצופים נבחרים (Early adopters) ישתנו ויבחרו מחדש גרסאות אחרות לסצינה ואף יערכו אחרת לגמרי.
מקרה מיוחד ומסקרן הוא הסרט ליגת הצדק: גרסת סניידר. בשנת 2017 יצא לקולנוע הסרט "ליגת הצדק" ונחשב לכישלון. בשנת 2021 יצאה גרסה נוספת של אותו הסרט בשם אחר "ליגת הצדק: גרסת סניידר", אותה העלילה, אותו הבמאי, אותם השחקנים, אך רק חלק מהסצינות המקוריות שצולמו נשארו כפי שהן, חלק נערכו מחדש וחלק צולמו מחדש - והתוצאה היתה שונה לחלוטין, גרסת הסרט החדשה היתה הצלחה מסחררת, במיוחד בהשוואה לגרסה הראשונית. לימים גורמי ההפקה יטענו שהסרט המקורי כשל בגלל שינויים רבים מדי בתהליך הפקת הסרט:
שינויים גדולים מידי בתסריט - נקביל לשינויים בסטורי בזמן פיתוח.
החלפת הבמאי באמצע תהליך ההפקה - נקביל להעברה של הסטורי בין צוותי פיתוח בזמן הפיתוח.
הבמאי ג'וס וידון השתלט על עבודת הפוסט-פרודקשן (תהליך ההפקה שאחרי הצילום) והשלים את הסרט - נקביל להטמעה פחות מוצלת של מוצר שיכל היה להצליח.
אורך הסרט קוצץ מ 4 שעות ל ל־120 דקות בהתאם לדרישת חברת ההפקה - יציאה לאוויר מוקדם מדי עם מוצר לא מספק בגלל אילוצי זמן ותקציב.
(אני ושי בסט הצילומים עם קלאפרבורד - clapperboard הזה שעושים איתו "אקשן!")
לסיכום:
בעוד שהגדרות התפקידים לא דומות בשתי התעשיות, יש דימיון רב בנושא האחריות ושלבי הפעולה. לפני שנתחיל בתהליך האפיון והפיתוח עלינו לוודא מהם היעדים, מיהו קהל היעד ומה הוא רוצה וצריך.
יעדי המוצר וה Road Map לא יכולים להיות מנותקים מיעדי החברה, רוב החברות הן למטרת רווח וחשוב להבטיח שיצליחו ולאורך זמן.
כדי לצמצום עלויות ולקצר את זמן הפיתוח עלינו לוודא תכנון מוקפד כלל שניתן - אל תמעיטו בתהליך התכנון, נסו שלא "לרוץ" לפתח, וודאו שהמוצר מקיים את צרכי החברה ומממש את יעדיה בכל שלב בתהליך האיפיון, הפיתוח וההטמעה. אנחנו משקיעים מאמץ גדול להציג מוצר MVP ראשוני אך מספק שיפגוש את השוק מוקדם ככל שניתן כדי לוודא תאימות ורק לאחר מכן נשקיע את המאמץ, הזמן והכסף על המוצר השלם.
יש לכם מחשבות בנושא? בואו נדבר
המאמר נכתב בשיתוף עם שי רילסקי, משמשת כעוזרת במאי ב-8 שנים האחרונות, שותפה בפרויקטים כמו טהרן, פאודה, בלאדי מורי, מייקל ובסרטים וסדרות רבים נוספים"
Comentários