top of page

אני לא יודע מספיק: הערך של ענווה וסקרנות אצל מנהלים


יוני רכטר

סיפור אמיתי:

יוני רכטר התחיל לנגן בפסנתר ולכתוב מוזיקה בגיל 15, באותו הגיל הוא הלחין את השיר "דמעות של מלאכים" שנהייה "הימנון" ימי זכרון, בהמשך עיבד והלחין כמעט את כל השירים באלבום המופת "הכבש השישה עשר" ועד לרגע כתיבת שורות אלה הוא הלחין מעל 200 שירים.

בשנת 2014 התארח בתוכנית הטלוויזיה אינטרמצו ובראיון סיפר שהוא מקפיד בלימוד שיעור פסנתר שבועי, שמאפשר לו לקבל משוב ולהתקדם.

קראתם נכון, הגאון המוזיקלי עם ניסיון של מעל 50 שנים ועדיין מבקש ללמוד.




אז, האם אני יודע מספיק?

הפרק הזה הוא תזכורת קבועה בשבילי והמלצה לכל מי שיקרא אותו.

בנובמבר השנה אני אשלים ב"ה 20 שנות עיסוק בניהול מוצר, אסטרטגיה וחווית משתמש בתפקידים שונים, במהלך השנים העלתי לאוויר לפחות 100 מוצרים ואפליקציות רבות שאני גאה להיות חתום עליהן. לפחות 3 חברות שבהן עבדתי קרסו מתוך עשרות רבות של פרויקטים בתעשיה, מסטארטאפים של איש אחד ועד לארגוני ענק בין לאומיים, בפרויקטים ממשלתיים, ביטחוניים, מחברה שמוכרת ירקות עד הבית ועד לצבא ארה"ב.

כתבתי את הספר הראשון (וכרגע היחיד) בנושא ניהול מוצר ואסטרטגיה בעברית מתוך תקווה שהידע בנושא צריך להיות מאורגן יותר, זמין יותר, ברור יותר ובכל זאת אני חושב שאני לא יודע מספיק.



 

אז מה הבעיה?

זה כבר הרבה שנים שאני מעביר הרצאות והכשרות לארגונים בנושאים שקשורים בניהול מוצר, אסטרטגיה, חווית משתמש, ניהול ותהליכי שיפור ארגוניים. אני פוגש עשרות רבות של עובדים ומנהלים בכל חודש ושם לב שבכל פעם שאני פוגש אדם "שיודע הכל" אני קצת מתכווץ, אני זז בחוסר נוחות ולא נעים לי להגיב או לשאול: מאיפה הביטחון הזה? הייתי רוצה גם מהביטחון הזה? האם הביטחון הזה לא משכר וגורם לאדם שמולי לא להתבלבל, ללמוד ולחקור פחות, ללכת יותר עם האמת שלו וככה לנצח?


אז התייעצתי עם המאמנת הרגשית-עסקית שלי (בטח שיש כזאת, כל שבוע!), והיא אמרה לי:

צניעות: היא שאיפה לפשטות, להסתפק במועט ובהימנעות מהפגנת יתרונות.

גאווה: היא תחושת ערך עצמי על הישגים, שיכולה להיות חיובית או שלילית בהתאם להקשר ולמינון, אך עלולה להתפס כהתנשאות.

וענווה: היא הכרת המגבלות והחולשות לצד ההצלחות, החוזקות והכישורים, וביחס מכבד לאחרים.



על הבושה בשיחות סגורות

אז כדי לבסס את ההנחה הזאת שלי אני שואל מנהלים שלהם אני מייעץ או עובדים שאותם אני מדריך ככה בין פגישות, תגיד, איך אתה לגבי לומר למנהלת שלך "אני לא יודע מספיק"?

או "האם את מרגישה בנוח לומר למנהל שלך, "אני מכירה את הנושא לעומק, אבל אולי יהיה נכון לחקור אותו עוד קצת"?


האם כשאנחנו אומרים שאנחנו לא יודעים מספיק ישפטו אותנו על חוסר מקצועיות?

אני באמת מכיר מספיק טכנולוגיות חדשות שלא מפסיקות להתחדש?

חקרתי מספיק מוצרים ופתרונות דומים קיימים בשוק כדי לקבל מהם השראה?

מתי בפעם האחרונה התייעצתי או שמעתי על עוד שיטות עבודה, עוד שיטות ניהול, על התפתחות אישית ומקצועית?

האם אני באמת מכירה את הלקוחות שלי?


ואוו, זה נשמע מפחיד…

אולי יזהו בנו ספק?

אפשר שכך לא נתפס כמובילים בארגון?

תגידו לי אתם, מישהו מניח שיוני רכטר אינו מלחין מנוסה ומוכשר? 🙂


לאמץ ענווה וסקרנות בלמידה


 

לכן אני עונה:

ארגון טוב הוא ארגון שלומד כל הזמן.

מנהל טוב הוא מנהל שרוצה ללמוד מכולם, גם מהעובדים שלו.

בטח שאפשר ללמד את עצמך - כדי להיות מפתח תוכנה מוכשר למשל, אתה יכול להניח שאם הצלחת לכתוב את הקוד שעושה X אז הקוד עובד ואתה יודע לפתח, ככל שתשתפר תכתוב קוד קצר, יעיל יותר, כזה שדורש פחות משאבים. אפשר לקרוא ספרים, לראות סרטונים, לבקש מ ChatGPT שיסייע לך בכתיבה ולהשתפר - יש באמת לא מעט כלים.


אבל איך נפתח שיטות ניהול? שיטות בניהול מוצר? איך נפתח שיטות לניהול פרויקטים? בפיתוח ארגוני?

איך נדע אם יש תהליכי עבודה שיכולים להפוך את הארגון שלנו ליעיל יותר, מהיר יותר, מעיז יותר? מצליח יותר?

ואולי דווקא בתקופה מורכבת זאת רווחי יותר?

זה לא כל כך פשוט. כי "אם נמשיך לעשות את מה שתמיד עשינו תמיד נגיע לאותו המקום" (הנרי פורד)




טוב הבנתי, אז על מה אתה ממליץ?

חמישה טיפים קצרים

  1. להיות בספק תמידי - גם אם אתם האנשים המנוסים בעולם, גם אם חקרתם הכל, תמשיכו לשאול אין סוף שאלות, תקדישו זמן משמעותי למחקר לפני ביצוע הפעולה (למשל האיפיון, הפיתוח) בזמן ביצוע הפעולה וגם אחריה. השוק משתנה, המתחרים שלנו מתפתחים והטכנולוגיות מתחדשות כל הזמן.

  2. אין סוף לידע בעולם - בכל הרצאה, בכל TED, בכל ספר, בכל תוכנית, בכל פודקאסט, מכל אדם גם אם הוא העובד שלכם או אחיין שלכם בן ה 11 יש ואפשר ללמוד מכולם.

  3. אובססיית לקוחות - אבל באמת. מול הלקוחות הפוטנציאלים וגם הקיימים, מול הלקוחות המרוצים וגם הנוטשים אנחנו חייבים ללמוד ולהכיר אותם עוד יותר - כי בלי להכיר את הצרכים שלהם באמת -אנו נפעל, נעבוד ונפתח מוצרים שאף אחד לא ישתמש בהם, תסכימו איתי שזה לא ישנה איזה פיצ'ר חדש ומרגש הוספתם אם אין לו משתמשים או אין לו משתמשים מרוצים.

  4. הדרכות / הכשרות / מנטורינג - תפתחו את הדלתות, ידע ארגוני חדשני ושיטות עבודה פורצות דרך לרוב לא יגיעו ממי שכבר שנים עובדים בארגון. תזמינו אורחים, תמצאו מדריכים ומנטורים מוורטיקלים שונים שיכולים להראות לכם עוד דרכים לעשות את מה שאתם כבר מכירים ורגילים. אם אתם עובדים בבנק תזמינו מומחים מתחום הגיימינג, אם אתם בתחום השירות תזמינו מדריכים מתחום הטיפול - אני מבטיח לכם שתופתעו. המדרכים הכי טובים והקורסים שהכי תרמו לי מקצועית היו אלה שלא מהתחום המוכר שלי.

  5. אתה לא באמת רציני, כל הזמן ספק? איך אפשר להתקדם ככה? אני לא מבקש שתצעדו בעולם בחרדה, אני מעודד אתכם לתת לתחושת הספק ללוות אתכם, לפעול באופן אג'ילי. תשברו משימות לתת-משימות עד שלא ניתן לפרק אותן לשברים קטנים יותר,  קדמו רק את ה MVP הקטן ביותר בכל שלב, כך תוכלו לפעול באומץ לצד הזהירות וצעדים קטנים ומהירים. להשלים את המשימה, למדוד, לתקן מה שצריך ואז בביטחון להמשיך לצעד הקטן-מהיר הבא.



אז איזה כיף, אני לא יודע מספיק!

מתוך מודעות לידע שיש לנו, לצד הניסיון שצברנו, הכישורים והחוזקות שהתברכנו בהם, אנו חייבים לזכור שאנחנו לא יודעים מספיק.

זהו אינו סימן לחולשה; זהו מסלול לשיפור מתמיד וחדשנות. אני מנהל טוב יותר כי אני לא יודע מספיק ובשום שלב.


ואני באמת מקווה שאחרי קריאת שורות אלה, גם אתם מרגישות ומרגישים שאתם יודעים קצת פחות, 

כי רק מתוך הסקרנות ולמידה נתפתח 🙂


הכשרות והדרכות

15 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

תגובות


רוצה לקבל עדכון בפרקים הבאים?

יש!, נתראה בפרק הבא

bottom of page